Aéroport Francais-Anglais-Hebrew

 

Aéroport

Un grand aéroport en EU, ou des milliers de personnes de tout les coins du monde passent  

Ce jour la, comme chaque jour des centaines d’avions arrivent de tout part, dans l’un Ralf est assis, prés du hublot. L’avion se dirige vers cette ville qu’il a quitté il y a plus de vingt ans, alors un tout jeune homme, quitté peut-être n’est pas le terme juste, il a fuit, des flashes d’images lui rappellent ce jour, le temps pluvieux, le froid de l’appartement de ses parents, la tristesse dans leur regards, la peur cachée dans tout les coins, le tout petit bagage qu’il avait préparé, la dernière étreinte avec ses parents, descendre les escaliers en courant, courir pour son dernier rendez-vous avec Lilly au tournant de la rue qui mène a la place. Lilly tout tremblante dans ses bras un dernier baiser, la regarder disparaitre sous la pluie avec son manteau noire et son petit chapeau rouge

.

De son hublot Ralf distingue les premières lumières de la ville, le petit chapeau rouge de Lilly apparait a sa mémoire comme toujours dans sa vie. Ou est-elle ? A-t-elle disparue comme ses parents, Il n’á jamais cesse de penser a elle, sa famille, ses enfants, ses affaires, ont toujours laissé une place pour cette image d’elle disparaissant dans la pluie avec son petit chapeau rouge……

L’avion se pose, tout le monde se prépare à sortir, Ralf a un tout petit bagage, son pc et deux chemises il est la pour 36 heures a fin de signer un contrat de vente. Il se dirige vers la sortie ou un chauffeur de la compagnie doit l’attendre avec une pancarte avec son nom. Fatigue il se dirige vers la sortie en cherchant sont nom parmi la foule qui attend, il voit la pancarte Ralf ..

 Tenue par une jeune femme portant un tout petit chapeau rouge……..

Ralf rentrera chez lui dans une boite en boi

Airport

A large airport in Europe, where thousands of people from all corners of the world pass through.

Like every day, hundreds of planes arrive from all over that day. In one of them, Ralf is seated by the window. The plane headed toward the city he had left more than twenty years ago. He was a very young man then. Left may not be the right word — he fled.

Flashes of memory return: the rainy weather, the cold apartment of his parents, the sadness in their eyes, fear lurking in every corner, the tiny bag he had prepared, the last embrace, running down the stairs, rushing to that final meeting with Lilly at the bend in the street that leads to the square. Lilly, trembling in his arms, one last kiss... then watching her vanish into the rain, in her black coat and her little red hat.

From his window, Ralf sees the first lights of the city. That red hat of Lilly’s reappears in his mind, as it has all his life. Where is she now? Has she vanished too, like his parents? He never stopped thinking about her. Through his family, his children, his business—there was always a space kept for that image of her, disappearing into the rain with her little red hat.

The plane lands. Everyone gets ready to disembark. Ralf has only a small bag, his laptop, and two shirts. He is here for 36 hours, just to sign a sales contract.

Tired, he heads toward the exit where a driver from the company is supposed to be waiting for him, holding a sign with his name. He scans the crowd. And then he sees it—Ralf...—held by a young woman wearing a little red hat.

Ralf will return home… in a wooden box.

שדה תעופה

שדה תעופה גדול באירופה, בו חולפים אלפי אנשים מכל קצות העולם.

ביום ההוא, כמו בכל יום, מאות מטוסים נוחתים מכל עבר. באחד מהם יושב ראלף ליד החלון. המטוס עושה דרכו אל העיר שנטש לפני יותר מעשרים שנה. אז היה צעיר מאוד. "נטש" אולי איננה המילה הנכונה – הוא ברח.

הבזקים של זיכרונות חוזרים אליו: מזג האוויר הגשום, הקור בדירת הוריו, העצב שבעיניהם, הפחד שארב בכל פינה, המזוודה הקטנה שהכין, החיבוק האחרון, הריצה במדרגות, הפגישה האחרונה עם לילי בפינת הרחוב שמובילה אל הכיכר. לילי, רועדת בזרועותיו, נשיקה אחרונה… ואז לראות אותה נעלמת בגשם, עם המעיל השחור והכובע האדום הקטן שלה.

מבעד לחלון הוא מבחין באורות הראשונים של העיר. הכובע האדום הקטן של לילי צץ בזיכרונו, כמו תמיד לאורך חייו. איפה היא עכשיו? האם גם היא נעלמה כמו הוריו? הוא מעולם לא הפסיק לחשוב עליה. גם כשבנה משפחה, גידל ילדים, ניהל עסקים — תמיד הייתה שמורה בתוכו פינה לתמונה ההיא: לילי נעלמת בגשם, עם הכובע האדום הקטן.

המטוס נוחת. כולם מתכוננים לרדת. לראלף תיק קטן בלבד — המחשב הנייד שלו ושתי חולצות. הוא הגיע ל-36 שעות בלבד, כדי לחתום על חוזה מכירה.

עייף, הוא צועד לעבר היציאה, שם אמור לחכות לו נהג עם שלט שעליו שמו. הוא סורק את ההמון — ואז רואה את השלט: "ראלף..." מוחזק על ידי אישה צעירה עם כובע אדום קטן.

ראלף ישוב הביתה… בתוך ארון קבורה מעץ.