La solitude
Un mot, un
adjectif, un sentiment, un désir, une peur, un repos, une angoisse, une fuite…
Quelle est la définition de la solitude ?
Être dans une
bulle transparente. Un espace invisible où l’on est seul, et pourtant entouré.
Une bulle née de notre imagination, qui nous permet de nous détacher ou de nous
déconnecter de tout ce qui nous entoure. Elle se glisse dans la famille,
s’installe dans le couple, veille au travail, nous accompagne en vacances… Le
sentiment de solitude est partout. Toute une vie dans cette bulle : un état
d’âme, un caractère, un message d’une autre vie.
La solitude est
un refuge pour se reposer du vacarme de l’extérieur ; elle est le repos du
guerrier après une longue bataille. Là où la fatigue du quotidien glisse de
notre âme comme une vieille robe, la solitude l’enveloppe alors de douceur.
Elle aide
souvent à oublier, à se détacher, petit à petit, de la souffrance, à regarder
la souffrance dans les yeux et lui dire : “Je te connais, tu es mon amie, et je
ne te crains plus.”
Elle nous aide
à traverser les jours gris, les mesquineries du quotidien, l’indifférence, les
silences pesants, les manipulations feutrées.
La solitude
nous fait entendre notre symphonie intérieure et nous fait évoluer, peut-être,
vers une renaissance plus vaste, une ouverture cosmique à nous-mêmes.
Elle est notre
amie, notre jumelle. Il faut l’accepter avec amour ; elle est, très souvent,
notre planche de salut.
Solitude
A word, an adjective, a feeling, a desire, a
fear, a rest, an anguish, an escape... What is the definition of solitude?
Being inside a transparent bubble. An invisible
space where one is alone, and yet surrounded. A bubble born of our imagination,
allowing us to detach, to disconnect from everything around us. It slips into
the family, settles within the couple, lingers at work, follows us on vacation…
The feeling of solitude is everywhere. A whole life inside this bubble: a state
of mind, a temperament, a message from another life.
Solitude is a refuge where we rest from the
noise of the outside world; it is the warrior's rest after a long battle. Where
the fatigue of daily life slips off our soul like an old dress, solitude wraps
it in softness.
It often helps us forget, to gradually detach
from suffering, to look suffering in the eye and say: “I know you, you are my
friend, and I fear you no longer.”
It helps us through grey days, through daily
pettiness, indifference, heavy silences, and quiet manipulations.
Solitude allows us to hear our inner symphony
and leads us, perhaps, toward a greater rebirth, a cosmic opening to ourselves.
It is our friend, our twin. We must welcome it
with love; it is, very often, our lifeline.
בדידות
מילה, תואר,
רגש, תשוקה, פחד, מנוחה, חרדה, בריחה... מהי ההגדרה של בדידות?
להיות בתוך בועה
שקופה. מרחב בלתי נראה שבו אנחנו לבד, אך גם מוקפים. בועה שנולדה מדמיוננו,
שמאפשרת לנו להתנתק, להתרחק מכל מה שסובב אותנו. היא מחליקה אל תוך המשפחה,
מתיישבת בזוגיות, משגיחה בעבודה, מתלווה אלינו לחופשות... תחושת הבדידות נמצאת בכל
מקום. חיים שלמים בתוך הבועה הזו: מצב נפשי, אופי, מסר מחיים אחרים.
הבדידות היא
מקלט לנוח מהרעש שבחוץ; היא מנוחת הלוחם לאחר קרב ארוך. שם עייפות היומיום גולשת
מנפשנו כמו שמלה ישנה, והבדידות עוטפת אותה ברכות.
לעיתים קרובות
היא עוזרת לשכוח, להתנתק בהדרגה מהכאב, להביט לכאב בעיניים ולומר לו: "אני
מכירה אותך, אתה ידיד שלי, ואני כבר לא פוחדת ממך."
היא עוזרת לנו
לעבור את הימים האפורים, את קטנוניות היומיום, את האדישות, את השתיקות הכבדות, את
המניפולציות השקטות.
הבדידות מאפשרת
לנו להקשיב לסימפוניה הפנימית שלנו ומובילה אותנו, אולי, ללידה מחודשת, לפתיחה
קוסמית של עצמנו.
היא ידידתנו,
אחותנו התאומה. צריך לקבל אותה באהבה; לעיתים קרובות היא קרש ההצלה שלנו
.
