Français et Traduction en Anglais et Hebrew

 

Instinct

Mon instinct m'a poussé sans aucun avertissement, à écrire ce mail, et l'expédier

sans délai.

Comment expliquer ce sentiment qui est l'instinct? Comment comprendre cette force indomptable qui me vient des boyaux et qui me pousse à faire des actes, qui, il y a  quelques instants paraissaient de la pure folie. Cette énergie intérieure  qui n'a pas de frontière; et qui  pour des personnes comme moi change la boussole de la vie d'une seconde à l'autre avec la vitesse de l'éclair.

Et puis l'attente commence, avec l'énergie de d'esprit qui se met en marche. Ai-je bien fait? Et si non? Ai-je écrit tout ce qu'il fallait? Ai-je oublié quelque chose? Aurais-je dû ajouter autre chose? Une autre ligne, un autre mot? L'esprit veut tuer l'instinct, il pose des questions, il met le doute en premier, il fait de l'attente l'enfer, il veut asphyxier l'instinct, il veut le dévorer, il veut me montrer que j'ai eu tort d'agir de cette façon, mais je lutte je sais que l'instinct est vrai, naturel, il est moi, il est ma vérité, il est mon âme.

L'attente peut devenir insupportable, le résultat pourrait être négatif mais je sais que j'ai bien agi, je sais que positive ou négative la réponse changera le cours de ma vie, je sais  que j'ai bien procédé, j'attends…

Négative……. Ou Positive pour le futur.

 

Instinct

My instinct, without warning, compelled me to write this email and send it without delay.

How can one explain this feeling that is instinct? How can one grasp this untamed force that rises from the depths of my being and drives me to actions that, just moments ago, seemed like sheer madness? This inner energy knows no bounds; for people like me, it shifts the compass of life from one second to the next with lightning speed.

And then, the waiting begins, and the mind’s energy takes over. Did I do the right thing? And if not? Did I write everything I should have? Did I forget something? Should I have added more? Another line, another word? The mind seeks to kill instinct; it questions, it sows doubt first and foremost, it turns waiting into torment, it seeks to suffocate instinct, to devour it, to prove to me that I was wrong to act this way. But I resist—I know that instinct is true, natural. It is me, it is my truth, it is my soul.

The waiting may become unbearable, the outcome may be unfavorable, but I know I have acted well. I know that whether the response is positive or negative, it will change the course of my life. I know I have done what needed to be done.

I wait...

אינסטינקט

האינסטינקט שלי, ללא כל אזהרה, דחף אותי לכתוב את המייל הזה ולשלוח אותו ללא דיחוי.

איך ניתן להסביר את ההרגשה הזו שנקראת אינסטינקט? איך ניתן להבין את הכוח הבלתי ניתן לריסון שעולה ממעמקי גופי ודוחף אותי לבצע מעשים, שלפני רגעים ספורים נראו כהזיה מוחלטת? האנרגיה הפנימית הזו שאין לה גבולות; ושהיא, עבור אנשים כמוני, משנה את מצפן החיים משנייה לשנייה במהירות הברק.

ואז מתחילה ההמתנה, והאנרגיה של המחשבה נכנסת לפעולה. האם פעלתי נכון? ואם לא? האם כתבתי את כל שהיה צריך? האם שכחתי משהו? האם הייתי צריך להוסיף עוד משהו? שורה נוספת, מילה נוספת?
המחשבה רוצה להרוג את האינסטינקט; היא שואלת שאלות, היא זורעת ספק לפני הכול, היא הופכת את ההמתנה לגיהנום, היא מבקשת לחנוק את האינסטינקט, לטרוף אותו, להוכיח לי שטעיתי שפעלתי כך.
אבל אני נאבק—אני יודע שהאינסטינקט אמיתי, טבעי. הוא אני, הוא האמת שלי, הוא נשמתי.

ההמתנה עלולה להיות בלתי נסבלת, התוצאה עלולה להיות שלילית, אך אני יודע שפעלתי כשורה. אני יודע שהתשובה, בין אם תהיה חיובית או שלילית, תשנה את מהלך חיי. אני יודע שפעלתי נכון.

אני מחכה…

שלילית... או חיובית—לעתיד.